<h1>שו"ת הרמב"ם סימן רמ"ג, ובפאה"ד סימן קנ"ה</h1>
<h2>דף לא:</h2>
[מעלין בקדש ואין מורידין וכו']. שאלה מה יאמר אדוננו בדבר מי שיש לו מנהג לעלות להפטרה בזמניה או לספר תורה משלים או בזולתי זה, והיה זה ידוע אצלו ואצל אבותיו. ותבעו יתר הקהל לעלות במקומו איש אחר ואמרו התורה אינה נקנית בקניין ולא יימנע איש ממנה. הרשאים הם לעשות זאת ויתבטל מנהגו אם לאו. יורנו רבינו ואדוננו ושכרו כפול מן השמים. תשובה אם האיש הרוצה לעלות במקומו, גדול ממנו בחכמה וביראה יעלה, ויהא מה שאמרו [הקהל] נכון, לפי שמעלות התורה אינן נקנות בירושה לבד. ואם הוא כמותו שווה הרי היורש ראוי יותר מפני דרכי שלום. אבל אם הרוצה לעלות פחות מן הראשון אין דרך לזה בשום פנים, לפי שאפילו בכגון זה אומרים אנו מעלין בקדש ואין מורידין. וכתב משה.
